אלימות ופשיעה בחברה הערבית בישראל: »קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«?

מרכז אמאן בשת"פ עם אוניברסיטת חיפה והמרכז היהודי ערבי באוניברסיטת חיפה הוציאו ספר זה בחיבורו של ד"ר נוהאד עלי בשנת 2014.

אנו מתכבדים להציג את הספר שמהווה מחקר מקיף בפניכם:

האלימות היא אחת התופעות המסוכנות ביותר אשר
מטרידה את החברה הישראלית בשנים האחרונות. החשש
מפניה ומפני מסוכנותה יצרו קונצנזוס רחב בישראל בין
יהודים לערבים.
ספר זה, אלימות ופשיעה בחברה הערבית בישראל:
»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«, עוסק
בסוגיית האלימות והפשיעה בחברה הערבית בישראל בשני
מישורים עיקריים: הראשון מתבטא בעמדות הציבור הערבי
אודות תופעת האלימות הגואה בקרבו מאז 2005 ועד ל-
2011 בהשוואה לעמדות הציבור היהודי והמישור השני
עוסק בקריאה, מיפוי, ניתוח ואף הצעת פתרונות תיאורטיים
ומעשיים למגפה זו בקרב המיעוט הערבי בישראל, מיעוט
אשר נוצר ועוצב ב- 1948 בנסיבות טרגיות של מלחמה,
חורבן, פינוי וכפייה. מיעוט שעבר היפוך סטאטוס, מרוב
מבוסס במולדתו למיעוט מובס במדינתו. מיעוט שעמו
הערבי-פלסטיני והמדינה שהוא נושא את אזרחותה נמצאים
בתהליך של עימות כמעט 100 שנה והוא נאלץ לתמרן
במצב סבוך זה. למעשה, מיעוט זה מתפתח בתנאים של
»קונספירציה ממסדית«
או »פשיעה תרבותית«?
אלימות ופשיעה
בחברה הערבית בישראל:
»יתמות כפולה«, יתמות מצד האמא ויתמות מצד האבא.
לא עמו יכול לגונן עליו ולא מדינתו עושה די לגונן עליו.
ספר זה עוסק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית כאשר הן
הקורבן והן המקרבן, שניהם, הם ערבים מאזרחיה של מדינת
ישראל. אין בכך כדי לפטור את המדינה, המשטרה ושאר
מנגנוני אכיפת החוק מאחריות לגאות האלימות והפשיעה
בחברה הערבית. אדרבה, זו סוגיה מרכזית שהספר עוסק
בה. אולם, ספר זה לא מתיימר לכסות את כל סוגי האלימות
שהערבים אזרחי ישראל הם קורבן שלה. כך למשל, הספר
לא עוסק באלימות המדינה והמשטרה כלפי האוכלוסייה
הערבית ואף לא באלימות החוצה את גבולות הקו הירוק.
אלימות ופשיעה בחברה הערבית בישראל: »קונספירציה
ממסדית« או »פשיעה תרבותית«, הוא השם שבחרנו לספר
זה. אולם, בבואנו לתאר את מפלצת האלימות והפשיעה
בחברה הערבית בישראל, אנו נוהגים להשתמש במושג
»טרור אזרחי«. המשגה זו לא באה מטעמי שיווק או תשומת
לב. אנו מודעים היטב לרגישות החברה הערבית פלסטינית
ובמיוחד זו המוסלמית למושג »טרור«. אך למרות זאת
בחרנו להשתמש בו מהסיבות הבאות:
•האלימות בחברה הערבית מכוונת נגד אזרחים ולעיתים
קרובות, היא נועדה להשפיע על מדיניות באמצעות
איום והפחדה )Terrorizing)
•מימדיה של התופעה חורגים מדפוסים קודמים של
אלימות בחברה הערבית. על כן, המושגים »אלימות«
או »פשיעה« אינם מספקים.
•בעיקר, כדי לזעזע את החברה הערבית ומקבלי
ההחלטות בישראל על מנת להביא לשינוי.

המידע המובא בספר זה הינו סיכום של מספר מחקרים
שבחלקם נערכו ע״י המחבר ובחלקם האחר המחבר היה
שותף פעיל, לרבות שלושה סקרי עמדות קהל, 2005 ;
2007 ו- 2011 ,מחקר שדה שנמשך 5 שנים )-2009
2014 )ושימוש בנתוני משטרת ישראל. בעזרת הממצאים
הספר מצייר תמונה כוללת של מצב הפשיעה האלימה בקרב
האוכלוסייה הערבית בישראל בהשוואה לאוכלוסיה היהודית
ושל השלכותיה של הפשיעה האלימה על האוכלוסייה
הערבית והמדינה.
שמו של הספר, אלימות ופשיעה בחברה הערבית בישראל:
»קונספירציה ממסדית« או »פשיעה תרבותית«, מרמז
על שתי פרשנויות מנוגדות לגאות מגיפת האלימות בקרב
החברה הערבית בישראל. הספר מציג נתונים אשר מלמדים
באופן חד משמעי כי קיימת עלייה תלולה באלימות ובפשיעה
בחברה הערבית. יחד עם זאת, אותם הנתונים מלמדים כי
בחברה היהודית אותם סוגים של אלימות ופשיעה נמצאים
בירידה. עובדות וממצאים אלו העלו על פני השטח הסברים
תיאוריטיים שונים. החל מהסברים על מיצוב הערבים בסדר
נמוך בסולם העדיפות של המדינה והמשטרה; אפליה, הדרה
והזנחה מכוונת מצד רשויות אכיפת החוק בישראל וכלה
בתיאוריות של קונספירציה ממסדית.
חלק מקברניטיה של האוכלוסיה הערבית ביטאו בראיונות
לרדיו ולטליוויזיה, באתרי האינטרנט ובכנסים כי רשויות
אכיפת החוק »מעוניינים« בשימור סטאטוס-קוו. גישת
קונספרציה זו גורסת כי, כל עוד האוכלוסייה הערבית עסוקה
יומם וליל בעניין האלימות והפשיעה, היא לא תתפנה
להתמודד עם הסוגיות הלאומיות והאזרחיות האמיתיות
שלה. חסידי גישה זו סבורים כי משטרת ישראל העניקה
לאוכלוסייה הערבית »אוטונומיה בניהול הפשיעה«. בניגוד

»קונספירציה ממסדית«
או »פשיעה תרבותית«?
אלימות ופשיעה
בחברה הערבית בישראל:
לכך, בקרב חלקים בחברה היהודית, ביניהם פופלציסטים,
פוליטיקאים ובכירים במשטרה עולים הסברים אחרים. הם
טוענים כי, לאלימות שורשים עמוקים בתרבותם של הערבים,
ובמיוחד המוסלמים שביניהם ועל כן לא ניתן למגר אותה גם
אם משקיעים משאבים ניכרים לשם כך. הדוגלים בהסבר זה
תמיד יזכירו את האלימות המשתוללת בסביבתנו, במדינות
הערביות. אפילו דאע״ש גוייס כדוגמה לצדקת דבריהם של
חסידי הסבר זה. המושג »פשיעה תרבותית« מבטא סוג כזה
של הסברים.
בין »הקונספירציה הממסדית« ל»פשיעה התרבותית«,
מתמהמה הטיפול במיגור האלימות בחברה הערבית.
יוצא כי, המדינה ורשויות אכיפת החוק שלה אינם עושים
די לטיפול במגיפה ואף ראשיה של החברה הערבית אינם
משכילים להתמודד עם אתגר הפשיעה.
הטיפול באלימות הגואה מחייב התייחסות מבנית וכוללנית
לרבות ›תוכנית על‹ ממשלתית למלחמה בפשיעה הגואה
תוך הבאה בחשבון שלוקח את התרבות הערבית-פלסטינית
בישראל תוכנית כזאת גם צריכה לקחת בחשבון את מערכת
היחסים העדינה, השברירית והמתוחה בין המשטרה לבין
האוכלוסייה הערבית שידעה הרעה אחרי אירועי אינתיפאדת
אל-אקצא אוקטובר 2000 .בד בבד, האוכלוסייה הערבית
וראשיה מחוייבים ליטול חלק בטיפול בנגע האלימות.
ספר זה הנו אחד הראשונים שעוסק באלימות ובפשיעה
בחברה הערבית מנקודת מבט אקדמית-מחקרית. אולם,
בשונה מספרים מדעיים שלא מציעים המלצות יישומיות,
מחבר הספר בחר להשתמש בתיאוריה מדעית- תיאורית
»החלונות השבורים« כבסיס וכתוכנית התערבות וטיפול
באלימות בחברה הערבית בישראל. תיאורייה זו, נוסתה

בהצלחה בערים רבות בארצות הברית ובאנגליה והיא ניתנת
ליישום בשלטון המקומי הערבי.
ספר זה, הנו ייחודי במספר היבטים נוספים אשר העיקרי
מביניהם הוא שיתוף הפעולה בין האקדמיה )המרכז היהודי-
ערבי שבאוניברסיטת חיפה(, והשטח, )מרכז אמאן, המרכז
הערבי לחברה בטוחה( . כאן המקום להודות לשייח׳ כאמל
ריאן, יו״ר מרכז אמאן ולפרופ׳ ראסם ח׳מאייסי, יו״ר המרכז
היהודי-ערבי.
ד“ר נוהאד עלי

לכל הספר: https://jac.haifa.ac.il/images/nohadali1hebrewprint2.pdf

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *